פותחים את הזוהר: הזמן להתעורר 

ובחודש הראשון בארבעה עשר יום לחדש וגו': ר' חייא פתח, אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וגו'.

אמרה כנסת ישראל, אני ישנה, בגלות מצרים. כי הגלות היתה מכוח שליטת השמאל על הימין, ומדינים דשמאל מסתלקים המוחין של המלכות, שהוא סוד שינה. שהיו בני בשעבוד הקשה.

ולבי ער לשמור אותם שלא י?כלו בגלות.

קול דודי דופק, זהו הקב"ה, שאמר ואזכור את בריתי.

(פירוש הסולם לזוהר, "תרי דמי חד דפסחא וחד דאתגזרו", פרשת אמור, אות קכ"ח)

במאמר המיוחד הזה מלמד אותנו רבי חייא, מעשרת תלמידיו של רבי שמעון בר-יוחאי, איך להקשיב לקול הפנימי שעולה מתוך ליבנו. זהו קולו של הכוח העליון שקורא לנו להתעורר ולהתחבר בינינו. כשנעשה זאת, נזכה להגיע לחיים חדשים, אמיתיים וטובים יותר.

רבי חייא פותח את דבריו בפסוק המספר על החודש הראשון בין חודשי השנה. חודש זה נקרא ראש החודשים, כי הוא מבשר את תחילתם של חיים חדשים, חיים של איחוד ואהבה.

הזוהר מספר שכדי לחוות את אותם חיים נפלאים, יהיה עלינו ללמוד במהלך חיינו בעולם הזה כיצד להתעלות מעל האגו שלנו, ולרכוש את הטבע של הבורא, טבע האהבה והנתינה. כשנלמד איך לאהוב זה את זה נתעלה למימד אחר של קיום ונהפוך דומים לבורא. אז נ?ק??ר?א "אדם", מהביטוי "א?ד??מ??ה לעליון" (ישעיהו יד, יד).

רבי חייא מסביר לנו את הדרך להגיע למצב הנעלה הזה באמצעות אחד הפסוקים העמוקים משיר השירים: "אני ישנה ולבי ער; קול דודי דופק". בפסוק הזה טמונה כל הדרך הרוחנית, הדרך שתוביל אותנו אל השלמות.

לפני שהאדם מכיר את חכמת הקבלה הוא אינו מבין לשם מה הוא בא לעולם שלנו ומה צפוי לו בעתיד. מצב כזה נקרא בחכמת הקבלה שינה. רק מי שמתעורר ממצב השינה ומגיע להשגה הרוחנית, יכול להסתכל על כל מה שעבר קודם לכן ולהבין ש"היינו כחולמים".

כנסת ישראל שעליה מספר ר' חייא מסמלת את כל הנשמות של ישראל, אותנו. הוא מסביר לנו שבכל אדם מישראל יש נקודה, ניצוץ מהבורא ששואף להתעורר לקשר עמו. ברגעים שבהם אותו ניצוץ מיוחד מתעורר בנו, אנו חשים צורך לחפש אחר משהו נעלה יותר בחיינו, להבין בשביל מה אנו חיים.

דפיקות בליבנו

קול הבורא דופק בליבנו. לכל אדם מגיעה קריאה, מעין "כרוז" מהבורא שמשתוקק להיות דודו, כלומר אוהבו של האדם. הבורא רוצה שנידמה לו ונעלה למדרגתו על ידי כך שנתאחד בינינו באהבה

ה"דפיקות" בליבנו הן כמו צביטות בלב. תפקידן הוא לאותת לנו שאנו נמצאים בגלות מהחיים הרוחניים, שאנו ישנים והגיע הזמן להתעורר.

בימינו זכינו להזדמנות נפלאה: כל אדם מקבל את האפשרות לשמוע את קולו האוהב של הבורא.

גדולי המקובלים סללו עבורנו את הדרך להבין שאנו ישנים, לגלות מהו החלום ולהתעורר. חכמת הקבלה מהווה את "קולו של הבורא" שדופק בלבנו. היא ניתנה לנו כמו שעון מעורר שבכוחו להקים אותנו אל הבוקר של חיינו החדשים. בואו נתחבר אליה, ונתעורר יחד אל החיים הטובים, אל האור.